יבוא חומרי גלם מסין

בשנים האחרונות, מצליחה סין להצטייד במקורות אנרגיה ובמתכות חשובות, מה שמאפשר לה גם לייצר מוצרים שונים וגם לייצא חומרי גלם. האם זה פרי הגורל או צעד מתוכנן היטב?

ההצלחה הכלכלית של סין נתפסת לעתים קרובות כנס מן השמים. התפיסה היא שהסינים הם הזוכים המאושרים בהגרלה שבה הם הגרילו צמחיה כלכלית בתור איזה פרס כלכלי. אבל, ההצלחה הזו אינה תוצאה של גורל עיוור. סין תכננה, ארגנה ובנתה צמיחה זו במשך זמן רב מאוד. אולי אם נסתכל על צמיחה זו מקרוב, היא נראית די אד הוק, אבל אם נתבונן בה ממרחק נבחין בקוהרנטיות של תכנון לטווח ארוך שעומד מאחורי שגשוג כלכלי זה.

הצמיחה, שאנו עדים לה היום, היא תפיסה אסטרטגית שננקטה כבר לפני מספר שנים, ולא פרי הגורל. זו תוצאה של תכנית מדינית ארוכת טווח שמדינות אחרות לא יכולות אפילו לתפוס. גישה זו זרה לחלוטין לתפיסות הפוליטיות העכשוויות במערב שנוטות לשאול למה להסתכל עשרים שנה קדימה, אם קשה לנו לראות מה יתרחש בעוד מספר חודשים. יחד עם זאת, במשחק שחמט, מנצח זה שרואה מספר מהלכים קדימה.

הדי המדיניות הכלכלית הסינית נשמעים היטב גם בישראל, כאשר לא מעט חברות מצליחות עוסקות ביבוא מגוון של חומרי גלם מסין לישראל, כמו: ברזל, נייר וקרטון, עץ, שמן או אבן טבעית.

סין (וגם הודו), היא אחת המדינות הנדירות, בעלות מדיניות קוהרנטית ויעילה כלפי חומרי גלם. בתור שחקן שחמט טוב, סין מציבה את החיילים שלה כדי לזכות ביתרון בטווח הארוך ומתכננת מט בכמה מהלכים, כמו:

  • אסטרטגיה לרכישת אנרגיה – נפט, גז, פחם, אורניום – שום דבר לא נשכח על ידי הסינים כדי להבטיח את צרכי האנרגיה הנוכחיים, ובמיוחד את הדרישות העתידיות אפילו ל-30 השנים הבאות. מדיניות זו היא עקבית ועם חזון לטווח ארוך שלפיו למחיר האולטימטיבי תהיה חשיבות קטנה מאוד. סין הבינה זה מכבר את הפרדיגמה הכלכלית של משאבי טבע מתכלים והיא מפתחת מדיניות ארוכת טווח בהתאם לתפיסה זו. סין שומרת על הכלים שלה בכול ריבועי לוח השחמט. לאור מצב זה, אל תתפלאו שאפשר היום לייבא מסין חומרי גלם שונים, כמו למשל חומרי פוליקרבונט שמשמשים, בין השאר, לייצור תריסי גלילה.

סין מתגברת על כל המכשולים כגון, מדינות עם סיכונים פוליטיים (סודאן, אנגולה, ניגריה, גבון) ואפילו רוכשת זכויות במחיר מלא (פיקדונות בסודן) ועוד. למעשה, סין קונה את כל פיקדונות האנרגיה הזמינות, מפעילה את כוחה הפוליטי והצבאי הרב (מכירת נשק) ונוקטת בתחבולות כלכליות ומסחריות כדי להשיג את יעדיה.

  • אסטרטגיה לרכישת מתכות – הטקטיקות של סין לא מוגבלות רק לתחום האנרגיה. סין, באמצעות החברות הממשלתיות שלה, מעוניינת בפלדה הברזילאית, בברזל הארגנטיני, בנחושת של צ'ילה, בניקל של קובה ובמשאבי הכרייה של קנדה ואוסטרליה. באמצעות תמריצים שונים, סין מצליחה לפתות שותפים אלה לשלוח אליה את חומרי הגלם בהבטחה שהיא תייצר עבורם, צינורות נפט, מסילות ברזל וכו', כדי להקל על משלוח משאבים אלה.
  • באופן טבעי, כל זה משנה את המאזן של עסקי חומרי הגלם, כשמדינות אלה היו בעבר בעמדה שבה הן היו תלויות בקונים שלהם ללא יכולת לנהל משא ומתן למכירת המשאבים שלהם. היום, עם הגעתה של סין, היא מאפשרת לקבוע מחירים גבוהים יותר, ובכול מקרה, עוצמת הרכישות של הסינים ממשיכה.

לקריאה נוספת בנושא ייבוא מסין: